כלי העץ במטבח שלנו נמצאים בשימוש יומיומי ובאים במגע קבוע עם אוכל כחומר גלם או מבושל, מים, חומרי ניקוי וחלקם גם עם הפה שלנו, על כן חשוב שנדע ונבין מה ולמה אנחנו מיישמים או לא מיישמים גימור כלשהו. (יישום=מריחה על כלי העץ).
אחת השאלות הנפוצות היא כיצד עלי לטפל בכלי העץ השימושיים במטבח דוגמאת: כפות מעץ, קערות מעץ, קרשי חיתוך כולל בוצ'ר בלוק ושאר כלי העץ שבאים במגע עם אוכל? השאלה הבאה היא – שמן מתפלמר?? מה זה ??
במאמר זה אנסה לעשות סדר פשוט והגיוני בנושא גימור כלי עץ הבאים במגע עם אוכל – אם במקרה אין לכן.ם סבלנות לקרוא עד הסוף.. אז זו השורה התחתונה – הכי מומלץ זה שמן טאנג טהור! כמו בלינק הזה
האם חייבים ליישם משהו על כלי המטבח?
אולי תופתעו – אבל זה ממש לא חובה.
כלי העץ במטבח ישמשו אתכם בהנאה ויחזיקו שנים רבות כל עוד תדעו להשתמש בהם נכון! (ההנחיות לשימוש נכון בסוף המאמר) הסיבה שבכל זאת נהוג ומומלץ ליישם משהו על כלי מטבח מעץ היא הרצון לתרום לעץ הגנה בהתמודדות שלו בסביבה רוויה במים.
אוקי, אז מה האופציות שלנו ליישום על כלי מטבח? ועל מה אתה ממליץ?
הדבר הראשון מבחינתי (כמי שמגלף בעץ ירוק = עץ עם תכולת מים גבוהה) זה שמיישמים את הגימור רק לאחר שהכ/או כל גילוף אחר כבר התייבשה 🙂 הדבר החשוב הבא שאולי אינו מובן מאליו זה – לא מיישמים כל גימור עץ שנמכר בחנות/טמבוריה! לא כל מוצר גימור עץ מתאים לכלי מטבח – יש ליישם רק מוצר טבעי שבטוח לשימוש בכלי מטבח!
לכה למשל נפוצה מאוד לגימור שולחנות וריהוט בשל ציפוי המגן שהיא מעניקה לעץ אך בכלי מטבח הציפוי עלול להתקלף ולהגיע לתבשיל או הסלט שלנו..
הדיון/וויכוח על "מהו הגימור המומלץ לכלי מטבח" עדיין לא נגמר (במיוחד לאור האינטרסים הכלכליים של היצרנים השונים) ובכל זאת ישנם מספר גימורים מוסכמים ונפוצים בשימש בכל העולם.
הגימור המומלץ והנפוץ ביותר כיום הוא יישום של שמן טבעי בעל יכולת התפלמרות.
מה הכוונה ב"שמן מתפלמר"?
לשם מענה על שאלה זו אני שמח להעזר בחברי ד"ר יובל איתן.
"היתפלמרות" (או פילמור, פולימריזציה) היא תהליך כימי, בו יחידות בדידות של מולקולות, המרכיבות את החומר – מונומרים, מתרכבות זו עם זו ליצירת מגה-מולקולה ענקית אחת, שהיא בדרך כלל חומר מוצק ובלתי מסיס – פולימר.."
בשפה פשוטה שלי – התפלמות = התקשות. התפלמרות היא הדרך שבה שמן הופך ממצב נוזלי ומצב מוצק.
ואת המידע הבא תרם מר עקיבא פנדל בפוסט שהעלה בפייסבוק "השמנים המתפלמרים הם כאלו שהמספר היודי (iodine number) שלהם גבוה מ 130. שמנים חצי מתקשים הם כאלה שהמספר היודי שלהם הוא בין 115 ל 130, ושמנים שאינם מתקשים הם שמנים שהמספר היודי שלהם נמוך מ 115". (* ערך יודי, או מספר יודי מצביע על כמות היוד בגרמים שנקשר לכמות של 100 גרם חומר כימי).שמנים מתפלמרים נפוצים הינם – שמן פשתן, שמן אגוזי מלך, שמן טאנג, שמן זרעי פרג ושמן חריע.
מה הייתרונות ביישום "שמן מתפלמר"?
חתיכת עץ דומה לאגודת קשיות חלולות, כשמיישמים את השמן הנקבוביות (קשיות) מתמלאות בשמן ובסיום ההתפלמרות הנקבוביות (קשיות) בעץ מכילות בתוכן את אותו החומר המוצק והבילתי מסיס בשם פולימר שבעצם נוכוחותו הוא מצמצם את יכולת ספיגת המים של הכף.
יישום שמנים מתפלמרים מגן על כלי העץ באופן משמעותי לעומת שמנים שאינם מתפלמרים (למשל שמן מינראלי שגם נחשב כנפוץ בשימוש לכלי מאכל וקרשי חיתוך)
כמה זמן לוקח לשמן להתפלמר?
בשלב הראשון השמן נספג ומתייבש ותהליך זה יכול לארוך שבועות בודדים (1-3) ובשלב השני שאין בידי את הידע לומר כמה זמן הוא אורך השמן מתפלמר.. כל מה שידוע זה שמדובר על פרק זמן לא קצר.
עדיין השמן שהתייבש בתוך העץ עתיד להתפלמר ובמידה ותשמנו אחת לזמן מה תקבלו כלי עץ עמיד יותר לעומת כלי עץ חשוף.
להלן סוגי שמנים מתפלמרים נפוצים המתאימים לשימוש בכלי מטבח –
* שמן טאנג – זו הבחירה האישית שלי. מופק מאגוז טאנג, שמן שנפוץ בשימוש תעשייתי ומשמש כבסיס בגימורים מעורבבים רבים של יצרנים שונים.
ככל הנראה זמן ההתפלמרות כחודש ומדובר בגימור בעל יכולת הגנת מים ועמידות טובה מאוד. ניתן לרכוש במחיר משתלם באמזון .
* שמן פשתן – זה השמן שאני ורבים אחרים מעדיפים להשתמש בו – יש לרכוש אך ורק את השמן פשתן בכבישה קרה שקונים לאכילה בבית טבע (ולא שמן פשתן מבושל לריהוט וחס וחלילה לא את ה"שמן פשתן מבושל" הזול השחור שנמכר בטמבוריות). צבעו צהוב כהה וזמן ההתפלמרות שלו ארוך יחסית, יכולת ההגנה שלו בינונית ויש לחדש אחת למספר חודשים. ניתן לרכוש בבית טבע.
* שמן אגוזי מלך – שמן זה נמכר בבית הטבע ומשמש לתיבול סלטים. מתאים לגימור על כלי מטבח אך בשל החשש התיאורטי שאדם אלרגי לאגוזים ישתמש בכף או כלי מטבח אחר שיישמתי עליו שמן אגוזים אני לא משתמש בו. יתכן שמבחינה מולקולרית לאחר ההתפלמרות השמן בטוח גם למי שאלרגי אבל אני לא יודע לומר זאת בוודאות. מומלץ לקנות אותו לפני פסח שכן אז מחירו נמוך משמעותית. ניתן לרכוש בבית טבע.
* שמן חריע – אין לי מספיק נסיון איתו אבל מדובר בשמן מתפלמר בעל יתרון מסוים בשל צבעו הבהיר. ניתן לרכוש בבית טבע.
* שמן זרעי ענבים- נחשב לשמן חצי מתפלמר על פי הערך היודי שלו אך עדיין נמצא ומומלץ לשימוש. בעל יתרון מסוים בשל צבעו הבהיר. ניתן לרכוש בבית טבע.
* שמן מינרלי – שמן המופק מנפט ואינו מתפלמר ! השמן חסר צבע, חסר ריח, חסר טעם ואינרטי לחלוטין. השמן נפוץ בתעשיית העץ ונמכר ליישום על קרשי חיתוך (למשל השמן של איקאה). בשל העובדה שהשמן אינו מתפלמר הוא בעל עמידות מים נמוכה מאוד ולמעשה הוא נשטף החוצה מהעץ, על כן יש ליישמו לעיתים קרובות יותר מכל שמן מתפלמר. ניתן לרכוש בבית מרקחת.
אופציות אפשריות נוספות מלבד שמנים:
* שעוות דבורים- תוצר עבודתה של דבורת הדבש. מוסיף הגנה חיצונית נמוכה כנגד מים וברק נעים. הגנה זו תיעלם בקלות במגע ושטיפה אבל נותנת ברק מקסים כשרוצים לחדש או לתת פריט עץ כמתנה. ניתן ליישמה עצמאית אך השימוש המרכזי בשעוות הדבורים הוא למיצוק שמנים ליצירת משחת גימור. ניתן לרכוש מדבוראים וכוורנים, בבית טבע, חנויות לקוסמטיקה ועוד..
* שעווה קרנובה – שעווה המופקת מעץ הדקל הברזילאי. שעוות הקרנובה קשה ועמידה הרבה יותר משעוות דבורים. ניתן ליישמה עצמאית אך אני ממליץ לשלב אחוז מסויים ממנה ביחד עם שעוות הדבורים למטרת למיצוק שמנים ליצירת משחת גימור. ניתן לרכוש בחנויות למלאכות העץ
* שלאק – מדובר על הפרשה של חיפושית הגדלה בהודו 🙂 לאחר שההפרשה מתייבשת אוספים אותה והיא נמכרת כפתיתים בשלל גוונים טבעיים. לשם שימוש ממיסים כמות לאק מסויימת ב אלכוהול בריכוז 99.5%. לאחר היישום האלכוהול מתנדף ושכבת השלאק נשארת בעץ. השלאק תורם לסתימת נקבוביות העץ ובכך תורם לעמידות בפני מים. השלאק בעל ברק גבוה ויישום שכבות מרובות ייצור ציפוי עבה ומבריק ביותר (כך ציפו בעבר כלי נגינה להגנה וברק). השלאק אינו עמיד בפני חום גבוה והייתי ממליץ ליישמו במיקומים שאינם נוגעים בתבשיל חם (למשל ידיות או הצד החיצוני של קערות סלט). ניתן לרכוש בחנויות למלאכות העץ
* מוצרים מעורבבים תעשייתיים – ישנו מגוון רב ונרחב של מוצר גימור תעשייתיים, רבים מהם מבוססים על שמנים מתפלמרים ובעיקר על שמן טאנג אך לשם הוזלת המוצר וזירוז זמן הייבוש וההתפלמרות הוא מעורבב עם תוספים שונים, זרזים מתכתיים שונים ושאר רכיבים שאיני מכיר ולא נראה לי שהייתי רוצה ליישם על הכף בישול שלי. לאור הפשטות של יישום שמן טבעי אני לא מוצא צורך ברכישה של מוצר תעשייתי ובמיוחד אם אין פירוט רכיבים מדוייק או שברור לכם מה הם הרכיבים לשם הבטחת בטיחות המוצר. (העיקרון הזה תקף אצלי גם למוצרים לאכילה או קוסמטיקה בסופר – אם אין לי מושג מה כתוב שם.. ויש לי תחושה שמנסים להסתיר ממני את כל הרכיבים.. אז תודה – לא רוצה את זה אצלי בגוף! אבל זו רק האדג'נדה שלי :))
אז אחרי כל המידע הזה.. מה אני ממליץ ליישם על כלי מטבח מעץ?
הבחירה האישית שלי היא ליישם שמן טאנג בשל העמידות הגבוהה שלו. אבל במידה ותרצו ליישם משהו שקל להשיג בכל בית טבע אז המלצתי הינה לרכוש בבית טבע את אחד השמנים המתפלמרים – שמן פשתן, שמן חריע או שמן אגוזים.
יש ליישם שכבה נדיבה ולנגב עודפים שלא נספגו לאחר 5-10דק. ניתן ליישם שכבה שניה כעבור 24שעות ולחזור על כך אחת למספר חודשים. את השמן מומלץ לשמור במקרר בין שימוש לשימוש.
* רק במקרה של משטח עץ המשמש כתחליף שיש הייתי ממליץ ליישם לכה דו רכיבית ועדיף על ידי איש מקצוע לשם השגת גימור חזק העמיד בפני שריטות וחום.
מה אני מיישם על הכפות וכלי המטבח שאני מגלף?
נכון לכרגע אני מיישם את הגימור ב 2 שלבים.
שלב ראשון – להגנה על העץ – שאני מיישם את השמן טאנג הזה – כמות מועטה ומיישם עם הידיים 🙂 ניתן לחזור על התהליך 2-3 פעמים בהפרש של כמה ימים..
שלב שני – למתן ברק – יישום משחת גימור בהכנה עצמית שמכילה שעוות דבורים + שמן חוחובה (למעשה מדובר ששעווה נוזלית המכונה "שמן") השעווה עתידה לרדת בהדרגה ובהתאם לשימוש.
TIP- לשם הגברת עומק החדירה של השמן אל תוך העץ מומלץ לחמם מעט את השמן לפני היישום. וליישם בשכבות דקות!
על מנת שכלי המטבח ישמשו אותנו בהנאה שנים רבות עלינו להקפיד על מספר כללים פשוטים!
* לא להכניס את הכלים למדיח ולא לתת להם להיות טבולים במים בכיור.
* לא לתת לאוכל או פירות להרקיב לתוך העץ (חשוב מאוד לגבי קערות עץ).
* לאחר שטיפה עם סקוצ' וסבון להניח את הכלי לייבוש עם ניקוז מים טוב.
* מומלץ לרענן את הכלים עם שמן מתפלמר או משחת גימור אחת למספר חודשים.
תודה לכל מי שקרא והתעניין – מקווה שעניתי על מרבית השאלות והנושא ברור 🙂 במידה וישנה שאלה שנותרה ללא מענה ניתן להגיב ואשמח לענות ותמיד מוזמנים להגיע לאחת מסדנאות הגילוף שלי 🙂
חיים חן מלאכת עץ
יש לי שמן דקלים טבעי מברזיל קצת ישן אבל טוב .
האם מתאים לעניין ?
שמן דקל אינו שמן מתפלמר למיטב ידיעתי על כן לא יספק את ההגנה ששמן מתפלמר מספק, אתה יכול ליישם אותו אבל תהיה צריך לחדש לעיתים קרובות.
שמן דקלים נהייה כמו גוש מרגרינה, בחורף צריך לשים אותו ליד הגז כדי שיפשיר.. נראה לי כי הוא כן מהמתפלמרים
למרות ששמן דקל מתקשה בחורף הוא עדיין שמן רווי, ואינו מתפלמר. בפועל כפי שציינתי במאמר יש מעט שמנים מתפלמרים 🙂
תודה! חידוש..👍
איזה כיף שיש סדר. עזרת לי מאוד!מוקיר תודה שחלקת את הידע🙏🏼
בשמחה ותודה רבה שהגבת ופרגנת 🙂 תמיד משמח לדעת שעזרתי 🙂
לי המאמר תרם להבין וליישם את שחיפשתי בעניין שמנים לעץ ובעיקר את הבחירה הנכונה למטרתי בשימון כלי נגינה מעץ שברשותי.
תודה רבה מוטי 🙂 שמח שתרמתי !
בדיוק מה שחיפשתי. חיים יקר מודה לך מאד מאד. התחביב שלי לעבוד עם עץ ולהכין בין היתר כלים. השלמת לי את הנקודה החסרה: גימורים.
בשמחה! 🙂 תודה שכתבת לי 🙂
שלום חיים נהנתי ונתרמתי מאות ממה שכתבת.
רציתי לשאול אם אין סכנה בשימוש בכלי עץ עם מוצרים חמים לדוגמא כוסות קפה מעץ,
אני משתמש בעץ כרות שאני לא מכיר ואני חושש שהמשקה החם עלול לגרום לעץ להפריש חומרים ורעלים לשתייה, האם יש סיבה וחשוש? והאם השמן הפולימרי משמש כהגנה מספקת?
אשמח אם תוכל לעזור לי.
תודה.
בשמחה עידו, שמח שתרמתי! אין חשש בשימוש בעץ טבעי יבש ונקי (להבדיל מעץ תעשייתי שעבר תהליכי חיטוי או מעץ שכבר תפס וניתן לראות עליו עובש). השמן לאחר התפלמרות הוא ההגנה הטבעית הטובה ביותר שניתן לבקש 🙂
בס"ד
תודה רבה על המידע החשוב המקצועי שננת לנו ממש מסודר ונוח לקריאה ולהחלטה נבונה
תבורך משמיים
אני מאושר לדעת שהייתי ברור, תרמתי ועזרתי לך! ותודה שטרחת ושיתפת אותי 🙂 חיים
שפכת הרבה אור וסדר על עולם הגימורים
תודה רבה
תודה ניר! שמח שתרמתי 🙂
אהלן, אני רוצה להגן על רהיט עץ שיישב בחדר האמבטיה. הוא לא אמור לטבול במים אבל עלול להרטב מדי פעם.
האם לדעתך שמן אגוזים/טאנג/ פשתן יספיק? האם יש טעם למשוח את המשטח העליון בלכה על בסיס מים (כמו הידרו קליר) במקום שמן? אני נרתע מאוד מלכות טרפנטיניות או אפוקסיות.
אודה מאוד לעצה
דני
היי דני, אני חושב שאני הייתי מיישם שמן דני 3 שכבות. זה בדרכ שמן פשתן/טאנג + לכה כך שיש ספיגה עמוקה עם השמן והגנה מעולה של הלכה. לאחרונה יישמתי על שולחן (פלטת עץ בוק מאיקאה) 2 שכבות ובאחת הסדנאות גילוף טפטף שמן טאנג ונשאר נקי על הפלטת עץ.. השמן התפלמר על השולחן ולא נספג פנימה כך שהשמן הדני סיפק הגנה מעולה מבחינתי. אני משתמש בשמן דני של RUSTINS. בהצלחה ותעדכן 🙂
יש לי אמבט מעץ ארז ללא כל ציפוי. רוב הזמן הוא עם מים כדי שלא ייתיבש ויתכווץ. האם מציע לצפות אותו בשמן ? מבחוץ ? מבפנים ( כמובן אחרי ייבוש )?
היי יזהר, בדקתי עבורך עם נועם זמיר, המומחה מס 1 מבחינתי לעניין, ותשובתו הייתה שבדרכ נהוג לייצר אמבט כזה מעץ סידר ולהשאירו ללא גימור. במידה ורוצים ליישם גימור אזי אך ורק שמן, דוגמאת שמן טאנג או מוצר שמבוסס על טאנג בשם "שמן דני" שמכיל גם זרזי ייבוש.
וואוו איזה הסבר מצויין. תודה רבה 🙏🙏 שמחתי לקרא ולהרחיב ידע בנושא
הי
הסבר מהמם, תודה רבה!
לצערי השמן שהמלצת עליו לא קיים יותר באמאזון.
יש לך המלצה למשהו אחר?
כרגע קניתי watco butcher block oil&finish על מנת לצפות קרש חיתוך. זה הציפוי food safe היחיד שהיה בחנות
השאלה היא כמה הוא טוב, והאם אפשר/ כדאי להוסיף עוד משהו מעבר, ודעתך הכללית עליו.
תודה רבה!!
היי, אני מכיר את המותג watco מסרטונים ביוטיוב והוא מומלץ ואני ומאמין שהוא גם מוצלח. בכללי מה שחשוב זה לבדוק ברכיבים שכתוב 100% שמן טאנג טהור. ללא תוספות וזרזים שונים. תודה מכל הלב על הפרגון! 🙂
אני כותב מאמר ועוסק בנושא של עמידות כלי העץ שלנו לעומת כלי העץ בתקופת חכמי התלמוד. בעיקר סביב השאלה האם הכלי סופג לתוכו טעם ונותן טעם לואי בשימוש אחר. בעיקר אני צריך לדעת איזה הבדלים יש בדרך ייצור הכלים שיכול לגרום לכך שכלי העץ שלנו סופגים לתוכם פחות טעם ממה שספגו הכלים בתקופת חכמי התלמוד.
אשמח לשמוע אם יש לך מה להוסיף לי בתחום זה.
תודה רבה
תודה על שהגבת והעלת את שאלתך. אתחיל ואומר שאין לי מידע מוסמך מדעית בנושא ואני משיב מהערכה והשכל הישר כמו גם שכלול דיעות של חברים שהתייעצתי איתם לגבי שאלך.
ניתן להעריך בוודאות גבוהה כי כיום ניתן לייצר כלי עץ (קערות וצלחות אכילה) ברמת גימור גבוהה בהרבה לעומת שהיה ניתן בתקופת התלמוד וזאת בשל השיפור העצום במחרטות, כלי חריטה ויכולות השחזה שלהם ובהחלט מקובל היום גם ללטש לדרגות גבוהות מאוד עם ניירות לטש או משחות לטש.
ככל שרמת הגימור של החיתוך נמוכה יותר אז אין לי ספק שהוא יספוג טעמים ולכלוך בתוך אותם קרעי סיבים שאותם יוכל להעביר הלאה.גימור גרוע גם חושף אותו להתפתחות עובש ובקטריות כך שגם אורך החיים של הכלי מתקצר..
כיום, וכנראה שכבר במשך מספר מאות בודדות, נהוג לשמן את כלי העץ בשמנים מתפלמרים למטרת הגנה ואין לי הערכה אם הידע של התועלות היה קיים בעבר או אם היתה גישה לשמנים מתפלמרים כמו טאנג, פשתן וכדומה.. שמן זית האהוב והנפוץ אינו מתפלמר ואף נחשב כבעל פוטנציאל להעלות עובש בעץ.
מנסיוני במידה ותהליך השימון לא נעשה כראוי העץ עלול לתת טעם לוואי של השמן על פני תקופה לא קצרה (קרה לי בעיקר עם שמן פשתן שהינו בעל טעם לוואי לא נעים).
למרות התרומה של השמנים המתפלמרים לכלי עץ בשימוש נכון הינו כלי העץ עמידים ביותר ויוכלו לשמש במטבח שנים רבות.
כלי העץ אצלנו במטבח אכן נוטים מעת לעת לספוג צבעים בעיקר מתבשילים עם צבעים חזקים (דוגמאת אדום מסלק, צהוב מכורכום, סגול מפירות יער..) אך הצבעים הללו נשטפים מהעץ די מהר עם השטיפות השגרתיות.. ניתן להעריך שגם הסבון כיום חזק יותר 🙂
בבירור שערכתי עם ידידי ,אסף יוסף כהן, בעל הידע הרבה בתחום השמנים המתפלמרים (חפש בגוגל "כלי ראשון שמן טאנג) וכן מבין טוב ממני בכל הנושא ההלכתי. ממנו הבנתי כי "חומר שמוגדר כ"לא בולע" חייב להיות קשיח וחלק לחלוטין ("שיע", בלשון הגמרא, מכאן השורש של הכלי "משע").בפועל- זכוכית. (אגב, גם לגבי זכוכית קיימת מחלוקת ובפסח האשכנזים מחמירים בכלי זכוכית)"
משמע עץ בכל מצב נחשב חומר "בולע" (למעט אם יצופה בזכוכית).
מעניין לציין כי ליפנים ישנה מסורת בת מאות שנים לציפוי כלי עץ בלכה יחודית המופקת משרף עץ האורשי שיוצרת ציפוי עמיד ועצמאי כל כך שישנם כלים עתיקים בהם העץ כבר נעלם ונשאר רק הציפוי בצורת הכלי! (אבל אין לי מושג לגבי התכונות ה"בליעה" של הציפוי).
תודה על שאלתך המעניינת ואשמח לקבל את המאמר לכשיושלם ויתכן שאם תסכים אוכל לפרסמו גם אצלי באתר 🙂
חיים חן
תודה על התשובה המעניינת על הסבלנות וההשקעה בתשובה [התייעצות עם חברים]
כייף לקרוא את המאמר ואת התשובות. המון מידע.
תבורך!🌹
בשמחה!
כתבה טובה שמסדרת את המידע בצורה מובנת. תודה !
תודה רבה 🙂
מאמר מאלף ומעלה. תודה לך .
השכלתי מאד.
תודה רבה!
היי, יש לי פלטת עץ מלא שמשמשת כאי. האם שמן מספיק או שכדאי גם לעשות שכבת לאכה או שלאק?
כל האופציות אפשריות כאשר לכה ביישום נכון היא האופציה העמידה ביותר. אני אישית מיישם על השולחנות אצלנו מוצר בשם שמן דני שהוא תערובת של לכה + שמן טאנג + זרזי ייבוש.. נותן את המראה הטוב של שמן + העמידות של לכה.
האם שמן שקדים (כזה שגם מורחים על הגוף) יעבוד גם?
שמן שקדים אינו מתפלמר ולכן אינו מתאים למטרה שלנו 🙂
האם שמן זית יעיל לבוצר חיתוך ?
שמן זית אינו מתפלמר וגרוע מכך נוטה להתעפש.. על כן ובאופן חד משמעי – שמן זית אינו מומלץ למריחה על כלי עץ.
אם כבר מרחתי על הבוצר שמן זית , האם יש מה לעשות עכשיו?
אין צורך לעשות כלום .. תשתמש רגיל ובעוד מספר חודשים תיישם שמן מתפלמר (טאנג/פשתן/אגוזי מלך)
תודה על המאמר ,לא הזכרת שמן פראפין,אפשר לקנות בבתי מרקחת ומאוד נעים ונח לעבודה . אני משתמש בו בעקבות המלצות שקיבלתי ,מה דעתך ?
תודה ובשמחה 🙂
שמן פראפין מוזכר במאמר בשם השני שלו "שמן מינראלי", זהו שמן נפוץ בשימוש (באיקאה הוא נמכר כשמן לחידוש קרשי חיתוך) אך אינו מתפלמר.. על כן צפוי להישטף החוצה מהעץ.
תודה על המאמר החשוב!
אני רוצה ליישם קרש חיתוך בשמן פשתן. כמה זמן לאחר מריחת השמן ניתן להשתמש בקרש?
קשה לי לומר בדיוק כמה זמן לוקח לשמן פשתן להתפלמר..
ועדיין, אני מעריך שניתן להשתמש בקרש עם שמן פשתן אחרי כחודש ולהיות יחסית בטוחים שהשמן כבר לא ישטף החוצה.
אחד היתרונות של שמן טאנג זה שיודעים שלאחר חודש הוא התפלמר, והוא מהיר יותר מפשתן.
תודה רבה על המאמר המחכים.
יש לנו מרפסת דק מעץ איפאה, האם אפשר / כדאי לשמן גם אותו מדי פעם בשמן אגוזים?
והאם כדאי לשים כמה שכבות?
בשמחה 🙂 אין לי נסיון בגילוף / יצירה מעץ איפאה , הייתי מתייעץ עם מי שבנה לכם את הדק או כל בעל מקצוע מתחום הדקים.
היי תודה על המאמר! האם יש צורך בשמן בנוסף ללכה? קניתי פלטת עץ אורן לאמי שיישמש לאי במטבח, וכשהייתי בטמבוריה ושאלתי עם מה להגן או לצבוע מכרו לי 2 דברים: 1- צבע לעץ חצי שקוף על בסיס מים (FLOOD) ו 2- לכה הידרו קליר על בסיס מים אותה אמרו לי למרוח לאחר הצבע. האם בנוסף לזה יש צורך למרוח גם שמן לפני הצבע והלכה?
היי, בשמחה, לכה נחשבת להגנה חזקה יותר משמן אבל החיסרון שלה בעיני חלק מהאנשים זה שמדובר בציפוי דמוי פלסטיק חיצוני וזה לא גימור עם תחושה טבעית. אני מאמין שהמליצו לך על המוצרים מתוך כוונה שתקבל את ההגנה החיצונית החזקה יותר לעומת מוצרי שמן. באופן אישי לשימושים שכאלו אני אוהב מוצר בשם "שמן דני" שאכן משלב גם שמן וגם לכה. בכל מקרה אין לראות ביעוץ שלי פה כהמלצה והייתי מיישם לפי ההמלצות של החנות 🙂
חיים היקר , מודה לך על הכתבה !
בדיוק מה שחיפשתי! הנושא מוסבר בצורה ברורה ומפורטת והכתבה מושקעת וכייף לקרוא. למדתי.
תודה רבה !
תודה רבה! כייף לקרוא תגובות כאלו ושמח שתרמתי 🙂
תודה על הפוסט המושקע!
גילפתי בית מזוזה והעץ שלו סדוק בכמה מקומות. באיזה שמן או לכה כדאי להשתמש כדי להגן מפני חדירה של מים פנימה?
מדובר על קוטר של כ4 ס"מ, לא משהו דק
בשמחה! לסדקים צריך חומר כלשהו שימלא אותם, כיום מקובל להשתמש באפוקסי מגוון ואחרי שהוא מילא את הסדקים אתה יכול לשמן את הכל. רק שמן או לכה לא ימלא את הסדקים ותהיה חדירה שם מים. כמובן מומלץ לאטום היטב את קלף המזוזה עצמה.
במה אתה ממליץ לשמן עץ טיק, הבא, לעיתים, במגע עם מי ים? משמש לריצוף סירה.
היי מרדכי , ביררתי עבורך עם סטיב גורדון שמתמחה בבניית והשטת קייקים (וגם הוראת בניית קייקים) כבר עשרות שנים (וגם למד אצלי קורס גילוף בעץ ירוק) והוא אישר שכפי שחשבתי..
על עץ שעתיד לפגוש מי ים ההמלצה היא ליישם לאכה מסוג "יאכט-וורניש" שתתן עמידות והגנה למצבים קיצוניים שגימור שמן או אפוקסי או לכה מדוללת לא ייתן.
האם ניתן להשתמש בשמן מתפלמר גם בצעצועי עץ של תינוקות שאותם הם מכניסים בקביעות לפה? לדוגמה בשמן זרעי ענבים?
כן שמן טבעי מתפלמר בטוח לשימוש בצעצועים לילדים, עדיף טאנג על פני זרעי ענבים.
כמו כן, קיים מוצר בשם שמן דני וגם הוא כעבור שבועיים נחשב ומוצהר עליו שהוא בטוח לילדים. בשל השילוב עם לכה הוא עמיד יותר משמן טבעי.
היי רציתי לדעת – הכנתי קרש חיתוך מעץ איפאה שמעתי שאולי הוא רעיל עם אוכל אתה יודע במקרה?
לפי מקורות מידע דוגמת U.S. Forest Products והאתר המעולה The Wood Database אבק העץ איפאה (כתוצאה מניסור או שיוף) רעיל ומזיק ועלול לגרום לדלקת עור ובעיות נשימה אצל אנשים מסוימים.. זו הצהרה נפוצה למגוון של עצים.
משמע איפאה כעץ ככל הנראה אינו רעיל לשימוש כקרש חיתוך – אבל… וזה אבל משמעותי.. בארץ עץ איפאה משמש כחומר גלם לבניית דק בחצר ויתכן שהעץ עבר חיטוי כלשהו או שהמתקין יישם עליו שמן דק כלשהו שאינו מומלץ במגע עם מזון.
לשם הזהירות המלצתי היא לא להשתמש בשאריות איפאה לקרש חיתוך למזון..
אני גם לא ממליץ להשתמש בו כעץ לדקים כי ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש באיפאה ותורמת לכריתה מוגזמת והתדלדלות העץ בטבע..
היי קערות מעץ שאני מציירת עליהם עם צבע אקרילי (או האם לצייר עם צבע אחר?) אלו קערות שמשמשות לאוכל. מה למרוח עליהם לאחר צביעה? האם לקה זה טוב?
רותי שלום, על כלי עץ שנוגעים במזון אני נוהג ליישם שמן טבעי דוגמת שמן טאנג. לכה מלאה זה ציפוי חיצוני שעלול להתפצפץ משימוש ולנשור למזון ולכן זו לא הבחירה שלי (למרות שנמכרים בארץ בחנויות סטוק שונות כלי עץ למזון עם ציפוי לכות).
לגבי צבעים וציורים על כלי עץ שנועדו לשימוש (להבדיל מכאלו שנועדו לדקורציה) ההמלצה שלי היא לצייר על המעטפת ולא בתוך הקערה היכן שהיא עתידה לפגוש מזון חם.. ואז אקריק זו בחירה מקובלת, באופן מסורתי יותר נהגו להשתמש ב milk paint.
מה עם שמן זית?
שמן זית הוא הבחירה הכי פחות טובה שכן הוא שמן שנוטה להתפעש.